אפקטיביות הטיפול בשיטת אלבאום – בדיקת מעקב

בדיקת מעקב: אפקטיביות הטיפול בשיטת אלבאום על פי ניתוח תיקי מטופלים בקליניקות מרכז אלבאום

דר' רון קדם, דר' זהר טל. 2008

א. תקציר

בדיקת מעקב רטרוספקטיבי נערך על 60 תיקי מטופלים בקליניקות סניף תל- אביב וסניף כפר סבא של מרכז אלבאום, שקיבלו טיפול על פי שיטת אלבאום , בשנת 2007.

נבדקו מאפיינים דמוגראפיים, סיבות הפניה לטיפול על פי דיווחי המטופל ועל פי ממצאי האבחון של שיטת אלבאום, אבחונים אחרים אם נעשו, טיפולים קודמים או מקבילים לטיפול על פי שיטת אלבאום , משך הטיפול בשיטת אלבאום ואפקטיביות הטיפול על פי דיווחי המטפלים בתיק  המטופל. פנייתנו אל הורי המטופלים לקבל את חוות דעתם על אפקטיביות הטיפול, בעזרת שאלון שנשלח לבית המטופלים, לא נענתה בכמות המאפשרת ניתוח וקבלת תמונה מחקרית ברורה.

כיון שמרבית התיקים שנבדקו הם של ילדים בגיל החטיבה הצעירה של בית הספר היסודי וחלקם בגיל חטיבת הביניים, נרשמו סיבות הפניה על פי דיווחי הורי המטופלים. לאור זאת נשתמש בבדיקה זו במינוח  'מטופל' כמבטא גם את  הורי המטופל.

אפקטיביות הטיפול על פי דיווחי המטפלים בתיק המטופל נבחנה על פי שני רכיבים:

• ניתוח השפעת הטיפול על פי ממצאי האבחון של שיטת אלבאום.
• ניתוח השפעת הטיפול על פי סיבות הפניה של המטופל.
• רכיבי האבחון על פי שיטת אלבאום כללו: מערכת הנשימה, מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, קואורדינציה, גרפו- מוטוריקה, מערכת החושים והמגע, אמונה ביכולת.
• סיבות הפניה של המטופל קודדו לפי קבוצות של סיבות וכל פריט נרשם בשדה נפרד בקבוצתו. קבוצות הסיבות כללו: קשיי למידה, קשיי קשב וריכוז עם ובלי היפראקטיביות, קשיים חברתיים, פונקציות ניהוליות, הפרעות נפשיות.

העיבוד של הממצאים נעשה בעזרת שלושה מטפלים שאומנו על פי שיטת המחקר האיכותני לערוך ניתוח  תוכן של דיווחי המטפלים בתיקים, על פי סולם של שלוש דרגות:

1. ציון 1     – משמעו הצלחה מלאה של הטיפול
2. ציון 0     – משמעו הצלחה חלקית של הטיפול
3. ציון 1-    – משמעו אי הצלחה.

בנוסף לניתוח האיכותני של דיווח המטפלים, נערכו גם מבחנים סטטיסטיים המקובלים במחקר הכמותי שכללו:

• מבחנים לבדיקת הקשר בין הטיפול לבין ממצאי האבחון של שיטת אלבאום וסיבות הפניה של ההורים.
• מבחני מתאם ורגרסיה לבדיקת אפקטיביות הטיפול של שיטת אלבאום.
• ניתוח גורמים לניבוי אפקטיביות הטיפול של שיטת אלבאום בהקשר לסיבות הפניה, אבחון על פי השיטה ומאפיינים דמוגרפיים.

תוצאות הבדיקה מראות:

1. הטיפול היה אפקטיבי באופן מובהק לגבי תוצאת הטיפול הכוללת, בהתייחס  לסיבות הפניה של המטופל. נמצאו השפעות חיוביות מובהקות לגבי הרכיבים הבאים (הממצאים מובאים על פי סדר המובהקות, אך כולם נמצאים ברמת מובהקות מתחת ל- p=0.05 ): קשיים קואורדינטיביים ומוטוריים, קשיי קריאה, קשיי למידה, העדר מוטיבציה, חרדת מבחנים, רגישות לריח, רגישות שמיעתית, בעיות זיכרון, קשיים בחשבון. קושי בסדר וניקיון נמצא ברמת מובהקות נמוכה יותר : p=0.082
2. הטיפול היה אפקטיבי באופן מובהק לגבי רכיבי האבחון על פי שיטת אלבאום. השיפור המשמעותי היה ברכיבים: מוטוריקה עדינה, תרגילי הצלבה,נשימה נכונה ויציבה גופנית. לטיפול לא הייתה השפעה על עפעוף ונשימה ועל שליטה בשרירי גלגל העיניים.
3. לגבי רכיבי האבחון על פי שיטת אלבאום, ישנם קשרים מובהקים בין התוצאות בתחילת הטיפול לבין סוף הטיפול, לגבי: אמונה ביכולת (מסוגלות אישית), מוטוריקה גסה, קואורדינציה, גרפו מוטוריקה. קיים פער מובהק מאוד בין הציון בסיום הטיפול לבין תחילת הטיפול בכל המדידות, המצביע על שיפור משמעותי בסיום הטיפול.
4. נמצאו מתאמים חיוביים בין רכיבים שצוינו בסיבת הפניה של המטופל וגם רכיבים שצוינו באבחון שיטת אלבאום, לבין תוצאות הטיפול. קיים מתאם חיובי מובהק בין בטחון עצמי וקושי בזוגיות כסיבת פניה  של המטופל עם  בטחון עצמי כממצא באבחון שיטת אלבאום, לבין תוצאות הטיפול המוצלח. שיטת אלבאום אפקטיבית יותר כאשר קיימת בעיה של בטחון עצמי וקשיים חברתיים למטופל, במצב בו הזוגיות של הורי המטופל טובה ואין למטופל תחושת דיכאון.
5. ישנם מנבאים מובהקים לתוצאות טיפול אפקטיבי של שיטת אלבאום, מתוך סיבות הפניה של המטופל: חרדת מבחנים, דיכאון, העדר מוטיבציה, העדרבטחון עצמי, קושי בהבנת הנקרא, רגישות שמיעתית, קשיי קשב וריכוז, קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים, רגישות לריח.
6. משך הטיפול מנבא את אפקטיביות הטיפול: ככל שהטיפול ממושך יותר שביעות הרצון של המטופל המדווחת על ידי המטפל, עולה.

ב. רקע תיאורטי

שיטת אלבאום מאמינה באדם ובשאיפתו הטבעית להתפתח ולממש את עצמו בצורה הטובה ביותר. השיטה נשענת על אמונתם של יונג (1973) ואדלר (1969),  האומרת כי כל אדם שואף להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים והסתירות בנפשו, כמו גם לאיזון בין כל מערכות תפקודו. חייו של האדם מתמקדים בחתירה לשלמות ולהצלחה, המעניקות לו חירות ומשחררות אותו מתחושות האין אונים והנחיתות. השחרור והשלמות מושגים באמצעות מערכות היחסים של האדם עם סביבתו החברתית, כי האדם ביסודו הוא ייצור חברתי וניזון מאופי היחסים המתפתחים בינו ובין המערכות החברתיות בהן הוא חי וגדל. האדם נולד עם רצון לחקור את סביבתו ולשלוט בה. היכולת שלו להסתדר עם הסביבה משמעה כי הוא מתאים את כישוריו לבצע את מגעיו עם הסביבה שתוצאתם בשימורו, בגדילתו ובפריחתו.

שיטת אלבאום נשענת על הגישה הנוירולוגית – התפתחותית -תפקודית, הבוחנת את הקשר  בין המערכת הנוירולוגית- פיסיולוגית של האדם  לבין ההתפתחות התפקודית הנבנית. השיטה נשענת גם על הפסיכולוגיה ההתפתחותית המדגישה את קשרי הגומלין, את תהליכי הצמיחה המוטורית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של היחיד והשפעתם על עיצוב דפוסי התנהגותו. גם הגישה הנוירולוגית- התפתחותית וגם הפסיכולוגיה ההתפתחותית מאמינות כי תהליך ההתפתחות של היחיד הוא תמידי והוא מושפע, בין היתר, בקיום תנאים סביבתיים היוצרים את ההזדמנות ואת הגירוי להתמודד ולהתפתח (Nelson & Bloom, 1997, מלכה וטור כספא, 1998; יונג, 1973). 

הבסיס הרעיוני של השיטה נשען על ההנחה כי תהליך התפתחותו של האדם הוא תוצר של קשרי גומלין בין התפקוד הגופני, הקוגניטיבי, הרגשי, והתחושתי- סביבתי. השיטה מאמינה כי תפקוד אפקטיבי מתרחש, כאשר קיים איזון, השלמה ושילוב בין ארבע מערכות התפקוד: המערכת הגופנית, התחושתית –סביבתית, הקוגניטיבית והרגשית. מאידך, חוסר איזון באחת או יותר מהמערכות הללו, מוביל בהכרח לקשיים תפקודיים ופוגע בכושר הביצוע של האדם.

שיטת אלבאום מאמצת את גישת הפסיכולוגיה ההתפתחותית הטוענת כי  התהליכים ההתפתחותיים של האדם, מרגע לידתו ועד סוף תקופת הילדות המוקדמת, הם קריטיים ומשפיעים על כל שלבי ההתפתחות המאוחרים יותר (פרויד, 1966;Freud, A.1966;

Hartmann,1958  ;    . ( Erikson, 1968    חסך התפתחותי מוטורי, רגשי או תחושתי, כמו גם מאורעות טראומטיים שהתרחשו כבר בתקופת ההיריון של האם, בתקופת הינקות או בתקופת הילדות המוקדמת, נושאים בחובם תנאים לצמיחת קשיים תפקודיים ולימודיים העלולים להתעצם בשלבי החיים השונים. לרוב קשיים אלה מתגלים כאשר היחיד עומד בפני דרישה לביצוע מטלות תפקודיות, מוטוריות ו- או רגשיות הדורשות ממנו מיומנויות וכישורי חיים הנשענים על התנסויות קודמות יותר. במקרים אלה נמצא כי היחיד מתקשה להפגין התנהגויות נורמטיביות וכישורי חיים מצופים בהתאם לגילו ולכן ביצועיו לוקים בחסר, או מימושם נעשה  תוך השקעת מאמצים מוטוריים, קוגניטיביים ורגשיים רבים. הקושי במימוש הפוטנציאל החבוי, או במימוש התנהגויות מצופות בהתאם לנורמה, במיוחד כשהיחיד חשוף להישגי בני גילו, יוצר משקעים רגשיים קשים. משקעים אלה מחמירים את ההתמודדות ומוסיפים לה מימדים מורכבים של בעיות מוטוריות ורגשיות נוספות.

באופן כללי ניתן לטעון כי קושי תפקודי מתהווה, על בסיס לקות נוירולוגית, על בסיס חסך או חסר התפתחותי, על בסיס חסך או חסר במגע ובהתייחסות ועל בסיס קשיים רגשיים ביחסי אובייקט. קושי תפקודי עלול להתעצם ולהתגבר עם השנים ולגרום להתפתחותן של בעיות נוספות, שחלקן מחריפות את הקושי התפקודי עצמו, חלקן גולשות אל התחום הרגשי (תחושות תסכול, כעס, מתח, תחושת חוסר אונים, אבדן ביטחון עצמי וביטויים רגשיים נוספים) וחלקן משפיעות על התחום החברתי (תחושת בדידות, בושה, תוקפנות ועוד).

השיטה מאמצת את טענותיהם של פרויד ואנה פרויד (פרויד, 1966; Freud, A.1966). כי טראומות ותרחישים שיש בהם כדי ליצור תחושת איום על הקיום  בשלבי החיים הראשונים, מודחקות באמצעות מנגנוני ההגנה של היחיד. ההדחקה ממלאת תפקיד חיוני המאפשר ליחיד להתמודד בדרך שתאפשר לו להמשיך לגדול ולהתפתח. אולם להדחקת הטראומות, יש מחיר כבד הבא לביטוי, בין היתר,בצמצום הכוחות העומדים לרשות היחיד בתפקודו היומיומי ובתהליכי צמיחתו. הטראומה עצמה יכולה גם היא להוליד קושי תפקודי, כיון שהיא עלולה לפתח תגובות פיזיות להתמודדות עם מקורות האיום. לעיתים, ניצול האנרגיות להדחקת הטראומות, מחלישה את המערכת החיסונית של הגוף וחושפת אותו לכאבים ומחלות פיסיות ומנטאליות.

גם אם התודעה מנסה להעלים מהיחיד את משקעי העבר דרך מנגנון ההדחקה, הגוף הפיסי זוכר את כל מה שחווה מרגע היווצרותו, והוא דואג להשתמש במכלול  החוויות, כאמצעי דרכו היחיד מבין את חייו ומפרש את המציאות. הזיכרונות הטראומטיים המודחקים אינם נעלמים והם  נאגרים ונשמרים במחסן השרירי והעצבי של גופנו כמו בתוכנית זיכרון, אבל השפעתם על הוויסות הרגשי של היחיד היא גבוהה (בויום ).

השיטה מאמינה כי ניתן לפתח מודעות מפורטת של היחיד על מצבו, תוך חיזוק יכולתו לשלוט ולווסת את מערכות גופו וחושיו. המטרה היא להקנות ליחיד ארגז כלים באמצעותו יוכל לשחרר עצמו מכבלי החסימות ולאפשר לעצמו התנהגות נורמטיבית.

שיטת אלבאום (אלבאום,2003), התפתחה לאור האמונה כי ניתן להתמודד עם קשיי תפקוד התפתחותיים רק דרך ראיה מערכתית של גורמי התפקוד. על פי השיטה, מעורבותן של ארבע מערכות תפקוד בתהליך ההתפתחותי (האינטליגנציה החשיבתית, המוטורית, הרגשית והתחושתית) והשפעתן ההדדית זו על זו,  מחייבת ראיה רב ממדית והוליסטית. לכן גם ההתמודדות עם מורכבות הבעיות התפקודיות של היחיד (גופניות, רגשיות וחברתיות) אמורה להיעשות בכלים רב ממדיים.

השיטה מאמינה כי חשוב לאבחן את הבעיות התפקודיות המסתפחות ו-או מתפתחות בעקבות בעיה אורגנית/ נוירולוגית, להתחקות עד כמה שאפשר אחר מקורותיהן ולפעול  באמצעות טכניקות שונות להתמודד איתן, מתוך מגמה להביא לשיפור משמעותי במכלול התפקוד של היחיד.

כיון שהקשיים התפקודיים באים לביטוי, בין היתר,  בהתנהגות הגופנית, מתמקדת השיטה במקור הגופני של קשיי התפקוד והלמידה, ומציעה  כלי אבחון  וטכניקות טיפול גופניות.

ההתמקדות הראשונית היא בבניית המודעות לתרומת השליטה הגופנית ושיפור הכשרים הגופניים, כתנאי לשיפור התפקוד במערכות האחרות.

שיטת אלבאום מתמקדת בחקר התנועה והשרירים של הגוף, מתוך כוונה  ליצור איזון במערכת התנועה ויחסי הגומלין בין מערכות האנרגיה השונות של האדם. בניית איזון הגוף ושליטה על מערכות הגוף, מאפשרת, בין היתר, התמודדות עם רמות שונות של רגישויות חושיות ומחזקת את יכולתו  של האדם להתמודד במצבים מורכבים. היא מאפשרת לאתר את הגורמים החוסמים את התפקוד הנורמטיבי וחותרת להכשיר את התנאים בהם יוכל האדם לבטא את הפוטנציאל והכישורים האישיים החבויים והגלויים שלו.

שיטת אלבאום, מובילה ליצירה מחדש של דפוסי תנועה, מחשבה והתנהגות, כדי לנטרל מתח ולעודד את ההתפתחות של התקשורת בין המוח והגוף. היא מציעה מערכת של תנועות פיסיות, תרגילים וטכניקות המכוונות להקטין את השפעתם השלילית של  המכשולים והחסמים הגופניים.

התמדה בתרגול הטכניקות, היא מפתח לחיזוק השליטה של האדם בגופו והיא תורמת לשיפור כישורי התפקוד של היחיד.

במהלך הטיפול הגופני וכחלק משמעותי מתהליך השחרור מחסימות, מאפשרת השיטה  מתן לגיטימציה לביטוי רגשות, העולים מתהליך ההתמודדות עם הקשיים של היחיד.

התוצר אליו חותרת השיטה היא להביא את היחיד לשליטה מרבית על תפקודו, שיפור כישורי הביצוע שלו וחיזוק האמונה בעצמו ובתחושת המסוגלות העצמית שלו. השיטה מאמינה כי ככל שהאדם יצליח להביא לתיאום מרבי בין ארבע האינטליגנציות הקיימות בו (הגופנית, החשיבתית,

 ג. מתודולוגיה

1. 1. אוכלוסיית המבדק:

אוכלוסיית המבדק כללה 60 מטופלים שסיימו את טיפול שיטת אלבאום בשנת 2007, בסניפי תל- אביב וכפר סבא, של מרכז אלבאום.

בחירת התיקים הייתה אקראית, ללא כל שיטת דגימה. השכלת  המטופלים שנמצאה בתיקים נעה מגן ילדים בגיל חובה ועד השכלה אקדמית, כאשר מרבית המטופלים היו מקרב תלמידי בית הספר היסודי.

הנתונים שנאספו מהתיקים:

• מאפיינים דמוגרפים: מגדר, שנת לידה, השכלה, ישוב מגורים, תאריך הפניה או האבחון.
• סיבות הפניה של המטופל: כפי שנאספו משאלון המטופל על פי קבוצות הסיבות הבאות: קשיי למידה, קשיי קשב וריכוז, קשיים חברתיים, פונקציות ניהוליות, הפרעות נפשיות. הקבוצות יפורטו בהמשך.
• האם המטופל מקבל תרופות – ואלו ?
• האם נעשה אבחון קודם – ומהו ?
• אם מתקיים טיפול חיצוני במקביל לטיפול בשיטת אלבאום – ומהו ?
• אבחון שיטת אלבאום בשילוב אבחון M.C.Q ( multiple coordinative) quality): מערכת השלד והשרירים, מערכת המוטוריקה הגסה, מערכת המוטוריקה העדינה, מערכת החושים, מערכת המגע, מערכת הנשימה, אמונה ביכולת. הרכיבים בכל מערכת יפורטו בהמשך.
• משך הטיפול בשיטת אלבאום עפ"י מס' מפגשים.
• אפקטיביות הטיפול על כל אחת מסיבות הפניה של ההורים:  לפי המדדים:  1 = הצלחה מלאה, 0 = הצלחה חלקית, 1- = אי הצלחה.
• אפקטיביות הטיפול לגבי אבחון C.Q. ושיטת אלבאום: לפי המדדים: 1 = הצלחה מלאה, 0 = הצלחה חלקית, 1- = אי הצלחה.

בהמשך העבודה בוצע קידוד סיבות הפניה של ההורים, לפי סיבות הפניה וקבוצת סיבות. כל פריט נרשם בשדה נפרד. המדדים בכל פריט קודדו : 0 = אין, 1 = יש.

קידוד הקטגוריות לאבחון של אלבאום  בוצע כמו הקידוד של סיבות הפניה של ההורים.

2. עיבוד הנתונים

עיבוד הנתונים נעשה לפי שיטת המחקר האיכותני בעזרת ניתוח תוכן דיווחי המטפלים בתיק המטופל. שלושה מטפלים אומנו לנתח את תוכן סיכומי מפגשי הטיפולים, על פי סולם של שלוש רמות: הצלחה מלאה קיבלה ציון 1, הצלחה חלקית קיבלה ציון 0 ואי הצלחה קיבלה ציון 1-. רק כאשר שלושת המטפלים הגיעו לתוצאה זהה, נרשמה החלטתם כמייצגת את מידת אפקטיביות הטיפול.

במבדק נערכו גם מבחנים סטטיסטיים לבדיקת הקשר בין משתנים, בדיקת אפקטיביות הטיפול, בדיקת מתאמים בין רכיבי אבחון של שיטת אלבאום וסיבות פניה של המטופל לבין אפקטיביות הטיפול וכן בדיקת ניבוי אפקטיביות הטיפול מול סיבות פניה של מטופל.

ד. ממצאים:

 לוח 1: חלוקת סיבות הפנייה של ההורים [1]

קשיי למידה	קשיי קשב וריכוז והיפראקטיביות	קשיים חברתיים	פונקציות ניהוליות	הפרעות נפשיות[2]
·     קשיי כתיבה ·     קשיי קריאה ·     קשיים בחשבון ·     קושי בהבנת הנקרא ·     חרדת מבחנים ·     בעיות זיכרון	·     רגישות שמיעתית ·     רגישות למגע ·     רגישות לריח ·     רגישות לטעם ·     היפראקטיביות ·     סרבול	·     בעיות התנהגות ·     רציה/דחייה חברתית ·     בטחון עצמי ·     קושי בזוגיות ·     חוסר מוטיבציה	·     בשלות ·     קשיים בתפיסת מרחב וזמן ·     קשיי התארגנות ·     קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים ·     (הצלבה, נשימה , עפעוף, מוטוריקה עדינה , שרירי גלגל העין, נשימה יציבה) ·     נטייה לאיבוד חפצים ·     קושי בסדר וארגון ·     קושי בנשימה ·     קושי בהתמדה ·     קושי בדחיית סיפוקים	·     דיכאון ·     הרטבת לילה

 

 

גרף 1: מדגם תיקים לפי קבוצת מגדר

	Observed N	Expected N	Residual
בת	26	30.0	-4.0
בן	34	30.0	4.0
Total	60

 

	קבוצת מגדר
Chi-Square(a)	1.067
df	1
Exact Sig.	.366

 

במבחן מדויק של ההסתברות – ייצוג כל קבוצת מגדר היה שוויוני p=0.366

גרף 2: מדגם תיקים לפי שנת לידה

 

	שנת לידה
Chi-Square(a)	38.133
df	22
Exact Sig.	.020

 

במבחן מדויק של ההסתברות – ייצוג שנות הלידה אינו שוויוני (p=0.020), מאחר וכל שנה היו צפויים להיות 2-3 אנשים. ישנו צבר גבוה של ילידי   1992 (8), 1998 (7), 1996 (6).

גרף 3: מדגם תיקים לפי שנות לימוד

 

	שנות לימוד
Chi-Square(a)	24.308
df	15
Exact Sig.	.063

 

במבחן מדויק של ההסתברות – ייצוג שנות הלימוד שוויוני (p=0.063). הקבוצה השכיחה הינה כיתה ב' (15%).  ישנם 12% ילדי גן, ו 12% ילדי כיתה ז'. בגילאים אלה פורצות הפרעות למידה והתנהגות. גם דאגת ההורים ומאמציהם גוברים לקראת שינוי בסטאטוס הלימודים. כלומר, לקראת כניסה לבי"ס ולקראת כניסה לחטיבת הביניים. זהו מוקד אפשרי למאמצי שיווק.

גרף 4: מדגם תיקים לפי ישוב מגורים

כצפוי, המדגם ממרפאת תל אביב מייצג בעיקר את תושבי תל אביב (33.3%) . פ"ת 7%, הוד השרון, כפ"ס, ר"ג כל אחד 5% והיתר מהפריפריה.

גרף 5: מדגם תיקים לפי תאריך הפניה-אבחון

יש ייצוג גדול יותר לשנתיים האחרונות, כאשר 58% מהתיקים היו של השנים 2005-6.

גרף 6: סיבות הפניה של ההורים [3]

גרף 6- הסיבות חופפות ביניהן. כל פונה היה עם 2 סיבות בממוצע. לפיכך סה"כ סיבות הפנייה מסתכמות ב 197% מכלל המדגם. קבוצת הפונים העיקרית מגיעה עקב קשיים חברתיים (58%), לה ההורים רגישים. לאחריה קשיי קשב וריכוז (52%), קשיי למידה (48%) ולבסוף פונקציות ניהוליות (38%).

 גרף 7: סיבות הפניה של ההורים – מפורטות – % מכלל המדגם

 

קשיי למידה– 35.0% הצביעו על קשיי למידה באופן כללי. לגבי היתר, ישנה חלוקה הומוגנית (6.7% מכלל המדגם) בין קשיים בחשבון, בקריאה ובהבנת הנקרא. בעיות זיכרון יש ל 5%

מהמדגם וחרדת מבחנים ל 3.3%.

קשיי קשב וריכוז– 31.7% מכלל הורי המדגם ציינו בסיבת הפנייה קשיי קשב וריכוז באופן כללי, 16.7% היפראקטיביות. 10% רגישות למגע, כל יתר הסיבות מהוות 6.5% מכלל המדגם.

קשיים חברתיים– 25.0% מכלל הורי המדגם ציינו בין סיבות ההפניה בטחון עצמי, אחוז זהה ציינו קשיים חברתיים באופן כללי, 15.0% ציינו בעיות התנהגות, 10.0% חוסר מוטיבציה, 8.3% דיכאון, 5.0% חרדה, 1.7% קושי בזוגיות ואף אחד לא ציין דחייה חברתית.

פונקציות ניהוליות– 16.7% מכלל הורי המדגם ציינו סיבת הפנייה בפונקציות ניהוליות באופן כללי, 11.7% ציינו קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים. 5% קשיי התארגנות ואחוז זהה עם קשיים בסדר וכן, חוסר בשלות. 3.3% מההורים ציינו קשיים בנשימה. 1.7% ציינו כל אחת מהסיבות הבאות: קושי בתפיסת מרחב וזמן, קושי בהתמדה, קושי בדחיית סיפוקים, נטייה לאיבוד חפצים וכן, הרטבת לילה.

גרף 8: אם המטופל מקבל תרופות – ואלו ?

רוב הפונים (90%) אינם נוטלים תרופות, לפי הרישומים. "ריטלין" נוטלים  3.3%, ו 6.7% נוטלים תרופות אחרות.

 גרף 9: האם נעשה אבחון קודם – ומהו ?

רק אצל 26.7% מהמטופלים בוצע אבחון מקצועי טרם הגיעם ל"אלבאום".  27% מהאבחונים המקצועיים לפני אלבאום היו קשיי קשב וריכוז, 22% אבחון דידקטי והיתר הינם מקרים בודדים של אבחונים שונים.

50% מההפניות המקצועיות הן בהמלצת פסיכולוג, %13 עקב אבחון ניצן,  13% לאחר מבחן TOVA, 6% מהשירות למען הילד.

גרף 10: אבחון אלבאום : ממצאי האבחון לגבי סיבת הפניה

קליניקת אלבאום מאבחנת קשיי קשב וריכוז (82%) הרבה מעבר לסיבת הפנייה של ההורים (52%), באופן מובהק (p<0.001). ביתר הקטגוריות – מאבחנים מעתיקים את סיבות הפנייה מההורה ולא מתוצר האבחון. קיימים פערים מובהקים בהפניות הורים למול אבחון רגישות למגע (p=0.000) בריפוי בעיסוק קיים סטנדרד לכך ויש לקבוע שיטה סטנדרטית, חרדה ((p=0.000), קשיי קשב וריכוז (p=0.0169), נטייה לאיבוד חפצים (p=0.0391), קשיי נשימה (p=0.0391) ורגישות לריח (p=0.0391).

גרף 11: אבחון אלבאום למול סיבת הפניה של ההורים

כל הפונים לקליניקות אלבאום לוקים בשרירי גלגל העין, לאחריהם עפעוף ונשימה (97% כל אחד), מוטוריקה עדינה (88%), קושי בהצלבה (87%) ולבסוף יציבה (68%).

  

גרף 12: אבחון אלבאום : ממצאי האבחון לגבי סיבת הפניה-

M.C.Qאבחון 

הטיפול נמשך 11-91 מפגשים ובממוצע 31 מפגשים. ישנו שכיח בולט כעבור 24 מפגשים אצל 22% מהמטופלים וישנה קבוצה קטנה המטופלת עד 90 מפגשים.

גרף 13: משך הטיפול באלבאום

האם התקיים טיפול חיצוני במקביל לטיפול בשיטת אלבאום – ומהו

מעט מאד טיפולים חיצוניים התקיימו במקביל לטיפול אלבאום. 2 (3.3%) אצל פסיכיאטר, 2 (3.3%) אצל פסיכולוג, 1 (1.7%) אצל קלינאית תקשורת. שני מקרים ציינו טיפול בעבר ולא במהלך הטיפול במרפאת אלבאום. האחד אצל סיינטולוג והאחר אצל פסיכולוג.

לוח 2: אפקטיביות הטיפול על כל אחת מסיבות הפניה של ההורים – עפ"י המדדים

One-Sample Test	Test Value = 0
	t	df	Sig. (2-tailed)	Mean Difference
תוצאת טיפול	5.998	59	.000	.483
קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים הורים השפעה	6.708	10	.000	.81818
קשיי קריאה הורים השפעה	3.800	37	.001	.42105
חוסר מוטיבציה הורים השפעה	3.924	11	.002	.58333
קשיי למידה הורים השפעה	2.681	47	.010	.22917
חרדת מבחנים הורים השפעה	2.803	11	.017	.41667
רגישות לריח הורים השפעה	2.828	6	.030	.57143
רגישות שמיעתית הורים השפעה	2.320	20	.031	.33333
בעיות זיכרון הורים השפעה	2.530	8	.035	.44444
קשיים בחשבון הורים השפעה	2.121	27	.043	.28571
הרטבת לילה הורים השפעה	2.236	5	.076	.50000
קושי בסדר וארגון הורים השפעה	1.936	10	.082	.27273
רגישות למגע הורים השפעה	1.581	5	.175	.33333
קושי בזוגיות הורים השפעה	1.732	3	.182	.50000
קשיי התארגנות הורים השפעה	1.732	3	.182	.50000
קושי בדחיית סיפוקים הורים השפעה	1.732	3	.182	.50000
קשיים בתפיסת מרחב וזמן הורים השפעה	1.441	6	.200	.42857
קושי בהבנת הנקרא הורים השפעה	1.144	16	.269	.17647
רגישות לטעם הורים השפעה	1.000	4	.374	.20000
דיכאון הורים השפעה	1.000	4	.374	.40000
בשלות הורים השפעה	1.000	3	.391	.25000
היפראקטיביות הורים השפעה	1.000	2	.423	.33333
קשיים חברתיים הורים השפעה	.438	19	.666	.05000
בטחון עצמי הורים השפעה	.429	9	.678	.10000
פונקציות ניהוליות הורים השפעה	.424	7	.685	.12500
קושי בהתמדה הורים השפעה	.000	1	1.000	.00000

 

הטיפול היה אפקטיבי באופן מובהק לגבי תוצאת הטיפול הכוללת (p=0.000). כמו-כן, נמצאו השפעות חיוביות מובהקות על סיבות הפנייה הבאות של ההורים, לפי סדר מובהקות: קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים  (p=0.000), קשיי קריאה (p=0.001), חוסר מוטיבציה (p=0.002), קשיי למידה (p=0.010), חרדת מבחנים (p=0.017), רגישות לריח  (p=0.030), רגישות שמיעתית (p=0.031), בעיות זיכרון (p=0.035), קשיים בחשבון (p=0.043). השפעות חיוביות גבוליות היו לגבי הרטבת לילה (p=0.076), קושי בסדר וארגון (p=0.082).

לגבי יתר סיבות הפנייה לא  נמצאה השפעה מובהקת לטיפול אלבאום.

 

לוח 3: אפקטיביות הטיפול לגבי M. C.Q. על ממצאי האבחון: לפי המדדים

t     Lower

One-Sample Test	Test Value = 0
	df	Sig. (2-tailed)	Mean Difference	95% Confidence Interval of the Difference
				Upper
השפעה על סיבת אבחון1 קושי בהצלבה	13.975	59	.000	.800	.69	.91
השפעה על סיבת אבחון3 מוטוריקה עדינה	7.337	54	.000	.564	.41	.72
השפעה על סיבת אבחון5 נשימה	12.738	59	.000	.733	.62	.85
השפעה על סיבת אבחון6 יציבה	18.285	59	.000	.850	.76	.94
השפעה על סיבת אבחון4 שרירי גלגל העין	-.699	21	.492	-.091	-.36	.18
השפעה על סיבת אבחון2 עפעוף ונשימה	-.421	32	.677	-.061	-.35	.23

הטיפול היה אפקטיבי באופן מובהק מאד לגבי השפעה על אבחון MCQ1 קושי בהצלבה (p=0.000), אבחון 3M.C.Q.  מוטוריקה עדינה  (p=0.000), אבחון 5M.C.Q.  נשימה (p=0.000), אבחון 6M.C.Q.  יציבה (p=0.000).

לטיפול לא הייתה השפעה על: 2M.C.Q.   עפעוף ונשימה , 4M.C.Q.  שרירי גלגל העין.

לוח 4: אפקטיביות עפ"י פרמטרים של רכיבי האיבחון של אלבאום

Paired Samples Statistics		Mean	N	Std. Deviation	Std. Error Mean	Paired Samples Corr. r (p)	Paired Samples Test P (t1<t0)
Pair 1	מסוגלות אישית בסיום	.65	60	.066	.515	.275 (.034)	0.000
	מסוגלות אישית בפנייה	-.60	60	.068	.527
Pair 2	מוטוריקה עדינה בסיום	.56	54	.078	.572	.266 (.052)	0.000
	מוטוריקה עדינה בתחילה	-.81	54	.075	.552
Pair 3	מוטוריקה גסה בסיום	.75	59	.057	.439	.396 (.002)	0.000
	מוטוריקה גסה בתחילה	-.44	59	.070	.534
Pair 4	קואורדינציה בסיום	.61	57	.074	.559	.324 (.014)	0.000
	קואורדינציה בתחילה	-.75	57	.058	.434
Pair 5	גרפו מוטוריקה בסיום	.47	49	.083	.581	.401 (.004)	0.000
	גרפו מוטוריקה בתחילה	-.76	49	.069	.480
Pair 6	רגישות יתר בסיום	.18	22	.125	.588	–	0.000
	רגישות יתר בתחילה	-1.00	22	.000	.000

 

ישנם קשרים מובהקים בין התוצאות בתחילת הטיפול לבין סוף הטיפול לגבי: מסוגלות אישית, מוטוריקה גסה, קואורדינציה, גרפו מוטוריקה. יחד-עם-זאת, קיים פער מובהק מאד בין הציון בסיום טיפול לבין תחילת הטיפול בכל המדידות (p=0.000), המצביע על שיפוק משמעותי בסיום הטיפול. מהקשר החיובי למדים כי ככל שנקודת ההתחלה גבוהה – השיפור טוב יותר.

 

לוח 5: סיבות פנייה של ההורים ואבחון אלבאום שהינן במתאם מובהק עם תוצאות הטיפול

Pearson Correlation (n=60)	תוצאת טיפול מוצלחת	Sig. (2-tailed)
בטחון עצמי (סיבת פנייה הורים)	.358(**)	0.01
קושי בזוגיות  (סיבת פנייה הורים)	-.312(*)	0.02
בטחון עצמי  (אבחון אלבאום)	0.253	0.05
דיכאון   (סיבת פנייה הורים)	-0.235	0.07
קשיים חברתיים  (אבחון אלבאום)	0.233	0.07

 

**  Correlation is significant at the 0.01 level (2-tailed).

*  Correlation is significant at the 0.05 level (2-tailed).

קיים מתאם חיובי מובהק בין ביטחון עצמי כסיבת פניה של ההורים (r= 0.358, p= 0.01) והן כאבחון אלבאום (r= 0.253, p= 0.05) לבין הצלחה בשיטת אלבאום. קיים מתאם שלילי מובהק (r= -0.312, p= 0.02) בין קושי בזוגיות לבין הצלחת שיטת אלבאום. קיים מתאם שלילי גבולי בין דיכאון כסיבת פנייה של ההורים לבין הצלחה בשיטת אלבאום (r= -0.235, p= 0.07). קיים מתאם חיובי גבולי בין קשיים חברתיים כסיבת כאבחון המטפל, לבין הצלחה בשיטת אלבאום (r= 0.233, p= 0.07). כלומר, שיטת אלבאום יעילה כאשר יש בעיית ביטחון עצמי וקשיים חברתיים וכאשר הזוגיות טובה ואין דיכאון.

 

לוח 6: ניבוי אפקטיביות הטיפול באלבאום באמצעות סיבות פניה הורים ודמוגרפיה

                                                                           

Coefficients(a)	Standardized Coefficients	t	Sig.
סיבות הפנייה הורים	Beta
(Constant)		-.648	.525
חרדת מבחנים	-1.034	-3.970	.001
דיכאון	-.508	-3.562	.002
חוסר מוטיבציה	.881	3.198	.005
בטחון עצמי	.452	2.458	.024
שנות לימוד	.970	2.318	.032
קושי בהבנת הנקרא	-.502	-2.314	.032
רגישות שמיעתית	-.415	-2.164	.043
קשיי קשב וריכוז	-.424	-2.127	.047
קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים	-.391	-2.127	.047
הרטבת לילה	-.458	-2.111	.048
רגישות לריח	.491	2.054	.054
קושי בנשימה	.297	2.013	.058
שנת לידה	.878	1.992	.061
בעיות זיכרון	.293	1.413	.174
קבוצת מגדר	.241	1.401	.178
קשיים חברתיים	-.265	-1.163	.259
סרבול	-.173	-1.102	.284
קשיים בתפיסת מרחב וזמן	-.170	-1.051	.307
קושי בסדר וארגון	-.199	-1.034	.314
קשיים בחשבון	.188	1.019	.321
קושי בדחיית סיפוקים	.170	.990	.335
היפראקטיביות	-.094	-.611	.548
בשלות	.124	.611	.548
קשיי למידה	-.088	-.600	.556
נטייה לאיבוד חפצים	.113	.569	.576
פונקציות ניהוליות	.089	.473	.641
שנת אבחון	-.099	-.466	.646
בעיות התנהגות	.062	.308	.761
רגישות למגע	-.053	-.276	.785
קשיי קריאה	-.047	-.227	.823
קשיי התארגנות	-.010	-.065	.949
קושי בהתמדה	-.011	-.065	.949
חרדה	.008	.045	.965

תוצאת טיפול a  Dependent Variable:

 

ישנם מנבאים מובהקים לתוצאות הטיפול מתוך סיבות פניית ההורים (כולל דמוגרפים): חרדת מבחנים , דיכאון , חוסר מוטיבציה , בטחון עצמי , שנות לימוד, קושי בהבנת הנקרא , רגישות שמיעתית , קשיי קשב וריכוז , קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים , הרטבת לילה , רגישות לריח . ישנם גם מנבאים גבוליים: רגישות לריח , קושי בנשימה , בעיות זיכרון .

לוח 7: ניבוי אפקטיביות הטיפול באלבאום באמצעות אבחון אלבאום ודמוגרפיה

 

Coefficients(a)	Standardized Coefficients	t	Sig.
(Constant)	Beta	.117	.908
רגישות למגע	-.335	-1.675	.109
הרטבת לילה	-.454	-1.648	.114
סרבול	-.274	-1.375	.184
בעיות זיכרון	.310	1.250	.225
קושי בדחיית סיפוקים	.272	1.165	.257
פונקציות ניהוליות	-.289	-1.067	.298
קשיי קריאה	-.282	-.984	.336
קושי בהבנת הנקרא	.313	.960	.348
בטחון עצמי	.292	.943	.357
קושי בזוגיות	.179	.910	.373
קשיי למידה	.268	.892	.383
קשיים מוטוריים וקואורדינטיביים	-.184	-.877	.390
חוסר מוטיבציה	-.185	-.843	.409
דיכאון	.226	.761	.455
קשיי התארגנות	-.221	-.710	.485
קשיים חברתיים	.199	.666	.512
שנות לימוד	-.317	-.449	.658
קשיי קשב וריכוז אבחון אלבאום	-.114	-.447	.659
חרדת מבחנים	-.085	-.406	.689
קושי בנשימה	-.074	-.305	.763
שנת לידה	-.226	-.295	.771
קבוצת מגדר	.052	.240	.812
קשיים בתפיסת מרחב וזמן	.072	.217	.830
קושי בסדר וארגון	.044	.171	.866
בשלות	-.039	-.165	.871
רגישות שמיעתית	.037	.133	.896
שנת אבחון	.029	.115	.910
בעיות התנהגות	.018	.074	.941
היפראקטיביות	-.009	-.036	.972
קשיים בחשבון	.000	.001	.999

תוצאת טיפול a  Dependent Variable:

בניגוד למנבאי הצלחה לפי סיבות הפנייה של ההורים – אף אבחון של אלבאום לא נמצא מנבא את הצלחת הטיפול.

לוח 8: ניבוי אפקטיביות הטיפול באלבאום באמצעות אבחון אלבאום ודמוגרפיה

 

	Standardized Coefficients	t	Sig.
	Beta
(Constant)		-.483	.632
אבחון MCQ5 נשימה	.477	3.060	.004
שנת לידה	.383	1.069	.291
אבחון MCQ3 מוטוריקה עדינה	-.186	-1.045	.302
שנות לימוד	.339	.934	.356
אבחון MCQ2 עפעוף ונשימה	-.114	-.826	.413
אבחון MCQ1  קושי בהצלבה	-.107	-.695	.491
קבוצת מגדר	-.069	-.443	.660
שנת אבחון	-.020	-.129	.898
אבחון MCQ6 יציבה	-.001	-.004	.997

תוצאת טיפול a  Dependent Variable:

 

רק אבחון 5 (נשימה) נמצא מנבא את תוצאות הטיפול באופן מובהק (p=.004).

לוח 9: ניבוי אפקטיביות הטיפול באלבאום באמצעות משך הטיפול ודמוגרפיה

 

	Standardized Coefficients	t	Sig.
	Beta
(Constant)		-1.578	.121
משך טיפול	.286	1.919	.061
שנת לידה	.458	1.285	.205
שנות לימוד	.355	1.028	.309
קבוצת מגדר	-.126	-.855	.397
שנת אבחון	.118	.759	.452

תוצאת טיפול a  Dependent Variable:

 

משך הטיפול מנבא את תוצאות הטיפול באופן גבולי (p=.061). ככל שהטיפול ממושך – שביעות הרצון עולה.

 

שני הפקטורים מסבירים 56% מהשונות (לוח 10).

לוח 10: ניתוח גורמים לזיהוי קשרים בין בדיקות MCQ

 

פקטור	Component
	1גורם		2גורם
איבחון MCQ5 נשימה	.853	.016
איבחו ן MCQ3 מוטוריקה עדינה	.753	.068
איבחון MCQ1 קושי בהצלבה	.713	.322
איבחון MCQ2 עפעוף ונשימה	.629	-.373
איבחון MCQ6 יציבה	.004	.831
איבחון MCQ4 שרירי גלגל העין	.054	.478

Extraction Method: Principal Component Analysis.

Rotation Method: Varimax with Kaiser Normalization.

a  Rotation converged in 3 iterations.

4 הפקטורים מסבירים 73% מהשונות. ההורים מסווגים קשיי קשב וריכוז כבעיות למידה, בעוד שקליניקת אלבאום באבחון מסווגת אותם בקטגוריה נפרדת (לוח 11).

לוח 11: ניתוח גורמים לזיהוי סיווג אשכולות סיבות פנייה הורים ואבחון אלבאום

 

	Component
	1	2	3	4
	למידה	פונקציות ניהוליות	קשיים חברתיים	אבחון קשב וריכוז
סיכום קשיי למידה אבחון	.869	-.009	.001	.180
סיכום קשיי למידה הורים	.761	-.062	-.154	-.073
סיכום קשיי קשב וריכוז הורים	-.477	-.169	-.243	.382
סיכום פונקציות ניהוליות אבחון	.087	.871	.021	.280
סיכום פונקציות ניהוליות הורים	-.100	.850	-.041	-.272
סיכום קשיים חברתיים אבחון	.080	.062	.881	.203
סיכום קשיים חברתיים הורים	-.154	-.081	.809	-.138
סיכום קשיי קשב וריכוז אבחון	.034	.037	.082	.918

Extraction Method: Principal Component Analysis.

Rotation Method: Varimax with Kaiser Normalization.

a  Rotation converged in 5 iterations.

 

שני הפקטורים מסבירים 54% מהשונות (לוח 12). ההורים מסווגים קשיים חברתיים עם קשיי למידה ופונקציות ניהוליות עם קשיי קשב וריכוז.

לוח 12: ניתוח גורמים לזיהוי סיווג אשכולות סיבות פנייה הורים

 

	Component
	1	2
סיכום קשיים חברתיים הורים	.684	.177
סיכום קשיי למידה הורים	-.619	.081
סיכום פונקציות ניהוליות הורים	.212	.828
סיכום קשיי קשב וריכוז הורים	.471	-.577

Extraction Method: Principal Component Analysis.

Rotation Method: Varimax with Kaiser Normalization.

a  Rotation converged in 3 iterations.

 

בניתוח איבחון אלבאום נמצא פקטור יחיד. הפקטור מסביר 36% מהשונות. סיכום קשיי קשב וריכוז אבחון קשור באופן החזק ביותר לפקטור זה.

לוח 13: ניתוח גורמים לזיהוי סיווג אשכולות סיבות פנייה הורים

 

	Component
	1
סיכום קשיי קשב וריכוז אבחון	.696
סיכום פונקציות ניהוליות אבחון	.621
סיכום קשיים חברתיים אבחון	.589
סיכום קשיי למידה אבחון	.456

Extraction Method: Principal Component Analysis.

a  1 components extracted.

דיון

שיטת אלבאום נשענת על הגישה הנוירולוגית – התפתחותית-תפקודית ועל הפסיכולוגיה ההתפתחותית לפיהן תהליך ההתפתחות של היחיד, הוא תמידי ומושפע מתנאים סביבתיים היוצרים את ההזדמנות ואת הגירוי להתמודד ולהתפתח. מכאן שתהליך התפתחותו של האדם הוא תוצר של קשרי גומלין בין התפקוד הגופני, הקוגניטיבי, הרגשי, והתחושתי-סביבתי. כאשר קיים איזון, השלמה ושילוב בין המערכת הגופנית, התחושתית –סביבתית, הקוגניטיבית והרגשית מתרחש אל האדם תפקוד אפקטיבי.

חסך התפתחותי מוטורי, רגשי או תחושתי, כמו גם מאורעות טראומטיים שהתרחשו החל מתקופת ההיריון של האם, עלולים להוות מקור לקשיים תפקודיים ולימודיים עמם פונים לקוחות לקליניקות של אלבאום. העדר טיפול הולם עלול להביא להתעצמותם בשלבי החיים השונים. הפונים (או הוריהם) מזהים קושי במימוש הפוטנציאל או במימוש התנהגויות מצופות בהתאם לנורמה של בני גילו. פער זה יוצר משקעים רגשיים המקשים על ההתמודדות ומוסיפים לה בעיות מוטוריות ורגשיות נלוות.

מטרת השיטה של אלבאום להקנות ליחיד טכניקות משולבות באמצעותן יאפשר לעצמו התמודדות עם בעיות באינטליגנציה החשיבתית, המוטורית, הרגשית והתחושתית המקשות עליו לתפקד .

האבחון הינו השלב הבסיסי המאפשר טיפול ממוקד בבעיות והוא כולל גם איתור בעיות משניות, אורגניות ו/או נוירולוגיות, הנלוות לבעיה המרכזית. כיון שהקשיים התפקודיים באים לביטוי, בין היתר,  בהתנהגות הגופנית, מתמקדת השיטה במקור הגופני של קשיי התפקוד והלמידה ומציעה  כלי אבחון מותאמים. האבחון מאפשר לאתר את הגורמים החוסמים את התפקוד הנורמטיבי.

טכניקות הטיפול של אלבאום נגזרת מהאבחון המוקדם ומתמקדת תחילה בבניית המודעות לתרומת השליטה הגופנית ושיפור הכשרים הגופניים, כתנאי לשיפור התפקוד במערכות האחרות. שיטת אלבאום מתמקדת באימון התנועה והשרירים של הגוף, מתוך כוונה  ליצור איזון במערכת התנועה ויחסי הגומלין בין מערכות האנרגיה השונות של האדם. בניית איזון הגוף ושליטה על מערכות הגוף, מאפשרת התמודדות עם רמות שונות של רגישויות חושיות ומחזקת את יכולתו של האדם להתמודד במצבים מורכבים. באופן זה יוכל האדם לבטא את הפוטנציאל והכישורים האישיים החבויים והגלויים שלו.

בחינת אפקטיביות הטיפול של שיטת אלבאום הינה חשובה מאחר והיא עשויה להיות כרטיס הכניסה לגופים מוסדיים בארץ ובעולם.  שיטת אלבאום מאמצת את טענותיהם של אבות הפסיכואנליזה (פרויד, 1966; Freud, A.1966) לגבי השפעתם הרבה של טראומות ותרחישים בשלבי החיים הראשונים ומחירם הכבד של תהליכי הדחקה (בצמצום הכוחות העומדים לרשות היחיד בתפקודו היומיומי ובתהליכי צמיחתו, ובהשפעתן של הטראומות על קשיי תפקוד והחלשת המערכות הפיסיות והמנטאליות).

המחקר הנוכחי הינו ראשוני בלבד. הוא מבוסס על נתונים הקיימים בתיקי מטופלים, כאשר בשלב הבא המחקר יתבסס על כלי אבחון המקובלים על העולם האקדמי ועל הקשר שבין תחומי אבחון אלה לבין תחומי האבחון בשיטת אלבאום הנוגעים בתפקודים ברמות בסיסיות יותר. יש במחקר הקיים נתונים המצביעים על תחומים בהם לשיטת אלבאום השפעה רבה. בתחומים בהם השפעת השיטה היא פחות אפקטיבית – הומלץ לשלב שיטות טיפול משלימות.

הטיפול בשיטת אלבאום נמצא אפקטיבי בעיקר בטיפול בקשיים קואורדינטיביים ומוטוריים. השיפור המשמעותי היה במוטוריקה עדינה, תרגילי הצלבה, נשימה נכונה ויציבה גופנית. מכאן, שלשיטת אלבאום ערך רב בכל הקשור בתחומים חיוניים בחיי יומיום ובהם היכולת לנהוג רכב תוך הפחתת סיכוני חיים לנהג ולמשתמשי הדרך.

הטיפול בשיטת אלבאום נמצא כמשפר תחומים החשובים להתפתחות האישית ולהצלחה בחיים ובהם קושי בהבנת הנקרא, קשיי למידה, העדר מוטיבציה, חרדת מבחנים, בעיות זיכרון וקשיים בחשבון. כמו-כן, שיפר קשיי קשב וריכוז ורגישויות המסיחות את הדעת ומקשות על הריכוז, ובהן רגישות שמיעתית ורגישות לריח. לגבי קושי בסדר וניקיון מומלץ לטפל באמצעות כלים נוספים מאחר והשפעת הטיפול הייתה חלשה.

יש לבחון את הקשר בין עפעוף ונשימה ושליטה בשרירי גלגל העיניים על ההצלחה בתפקוד ומדוע מתקשה שיטת אלבאום לשפר הביצועים בתחומים אלה. אם יוכח במחקר המשך שאכן תפקודים אלה חשובים למטרות הטיפול של אלבאום – יש לבחון כיצד ניתן לשפר את טכניקות הטיפול ובעקבותיהן, את הביצועים בתחומים אלה.

הטיפול בשיטת אלבאום ממוקד בבעיות שאובחנו. קיים שיפור משמעותי מאוד בין הציון בסיום הטיפול לבין תחילת הטיפול בתחומים: אמונה ביכולת (מסוגלות אישית), בטחון עצמי, קשיים חברתיים, מוטוריקה גסה, קואורדינציה ויכולת גרפו מוטורית. השיפור מצביע על אפקטיביות הטיפול בשיטת אלבאום בבעיות מאובחנות אלה.

משך הטיפול בשיטת אלבאום קשור ברמת שביעות הרצון של המטופל. טיפול ממושך יותר פתר בעיות רבות יותר למטופל והעלה את שביעות רצונו. ממצא זה מצביע על הצורך להתמיד בשימור ובפיתוח הטכניקות לחיזוק השליטה של האדם בגופו ומתן לגיטימציה לביטוי רגשות.

לסיכום, הטיפול בשיטת אלבאום הביא לשליטה גבוהה יותר בתפקוד, שיפור כישורי הביצוע וחיזוק האמונה ואת תחושת המסוגלות העצמית של המטופלים. הטיפול נגע בתחומי החשיבה, המוטוריקה, הרגשות והתחושות החיוניות למיצוי סינרגטי של הפוטנציאל הטמון במטופל, בכל תחומי החיים.

ביבליוגרפיה

 

1. אלבאום, מ., ( 2003, א'), זיהוי מוקדי קושי בכיתה. חוברת הנחיות למורה, מרכז אלבאום, ת"א.
2. אלבוים, מ., (2003), מגע ועיסוי אל הרגש:פסיכופיזיולוגיה יישומית. מרכז אלבאום, ת"א.
3. אלבאום, מ.; לרמן, ש., ( 2003), קורס הכשרה לרכזים מקצועיים, מאבחנים ומדריכים בשיטת אלבאום. חוברת הדרכה, מרכז אלבאום, ת"א.
4. בוים, ג., וילהלם רייך, מחקרים באנרגיית החיים, אור טל.
5. יונג, ק., (1973), הפסיכולוגיה של הלא- מודע. דביר, ת"א.
6. מרגלית, מ.; טור- כספא, ח., (1998), ליקויי למידה: מודל נוירו- התפתחותי רב מימדי. פסיכולוגיה. ז (1).
7. סרוף א.; , קופר, ר.; ודהרט, ג., (1998), התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביב.

 

8. Adler, A.(1969), The science of living. Paperback reprint: New- York: Anchor book.

 

9. Erikson, E. H. (1968) (Ed.) Identity: Youth and crisis. N.Y: Norton.

 

10. Freud A. (1966) The ego and the mechanisms of defense (Rev.ed). In The writings of Anna Freud (Vol. 2). N.Y.

 

11. Freud, S. (1964), An outline of psychoanalysis. In The Standard Edition, London: Hogarth Press.

 

 

12. Hartmann, H. (1958), Ego psychology and the problem of adaptation. N.Y.: International Universities Press.

 

13. Nelson, C.A. & Bloom, F. E. (1997), Child development and neuroscience. Child Development, 68 (5).

[1] לפי אקדמיה נהוג הסיווג:  בעיות קוגניטיביות, רגשיות, התנהגותיות, חברתיות

[2] קטגוריה חדשה שלא הוגדרה במחקר. סווגו בפונקציות ניהוליות.

[3] כפי שנאספו משאלון פרטים אישיים של המטופל: לילד אחד עד שש סיבות (לא היו יותר סיבות).