השלכות הטיפול בשיטת אלבאום על תהליכי למידה ועל איכויות הקריאה והכתיבה באוכלוסיית ילדים הסובלים מלקויות למידה והפרעות פסיכו-מוטוריות
תקציר מחקרה של ד"ר עודדה פלד: 9 מאי, 2017
עודדה פלד
המרכז לטיפול אינטגרטיבי, מכבים.
תקציר
שיטת אלבאום מבוססת על הנחת יסוד של קשר בין היכולות המוטוריות והסנסורי- מוטוריות לבין תהליכים מנטליים וקוגניטיביים. שיטת הטיפול תואמת הנחת יסוד זו ומושתתת על פיתוח מיומנויות מוטוריות וסנסורי-מוטוריות כתוכנית שיקום למידה ותיקון קוגניטיבי-דידקטי. המחקר הנוכחי בדק את האפקט של השיטה על איכויות הקריאה והכתיבה אצל ילדים הסובלים מלקויות למידה אלה ומציגים קשיים פסיכו-מוטוריים ואחרים. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות שהושוו לקבוצת בקורת. באחרונה ילדים הסובלים מלקויות דומות וקבלו טיפול פסיכולוגי ועזרה בגישות מסורתיות במסגרות החינוכיות . כששתי קבוצות הניסוי קבלו טיפול בשיטת אלבאום, עם או בלי טיפול פסיכולוגי נלווה.
תוצאות המחקר אוששו את ההשערה המרכזית של שיפור ביכולות הקריאה והכתיבה אצל קבוצות הניסוי, ונמצא גם שיפור ניכר אצל ילדי קבוצות הניסוי במגוון רחב של מטלות קוגניטיביות. כולל שינוי מהותי במערך הכוחות במבחן וכסלר. צמצום הפערים בין התחומים השונים מוביל לשיפור בתפקודים אינטגרטיביים. נמצא שטיפול משולב אפקטיבי יותר ברב המקרים, אולם, בתחום הקריאה והכתיבה נמצא אפקט בלעדי עם הפעלת שיטת אלבאום.
רציונל השיטה כפי שמוצג על ידי יוצרה:
שיטת אלבאום מתבססת על העובדה שאצל מספר רב של ילדים בעלי לקויות למידה אובחנו קשיים בתפקוד מוטורי ומערכות גופניות לצד קשיים ברכישה ובתהליכי הלמידה של הקריאה והכתיבה. השיטה פותחה על בסיס הנחת הקשר בין התהליכים המנטליים והקוגניטיביים הגבוהים לבין הקשיים במערכות הגופניות. תופעות של חוסר שליטה במערך אצבעות כפות הידיים, בכל יד בנפרד או בשילוב בניהן, הפרעות בקשר עין-יד פעיל ובתיאום בין מערכתי זה, קשיים בשליטה רצונית ומודעת בשרירי גלגל העין. חוסר תיאום בשליטה רצונית בשרירים המפעילים תנועה מוטורית גדולה של גפיים עליונות ותחתונות בשילוב שלהם ובהפעלת הגו. רגישות יתר או תת רגישות במערכות חושיות הגורמות לעיוות המסר החושי. כל אלה הן הפרעות שכיחות בקרב אכלוסיה זו.
לפי גישת אלבאום קשיים אלה או שילוב בניהם יוצרים מתח רב בגוף, מתח זה גורם לירידת רמת הנשימה לכדי דרישת ההישרדות, כתוצאה מכך פוחתות רמות החמצן המגיעות למוח. כחלק ממערך הגנה מצטמצמת פעילות השריר, נוצרות הפרעות קשב וריכוז, פוחתת המוטיבציה.
הפיזיולוגית ונוצרת התנגדות של המוח והגוף לביצוע מטלות או השקעת אנרגיות. האינטגרציה בין תהליכי ההפעלה המוטורית, הסנסורי-מוטורית לבין תהליך החשיבה, ההבנה המנטלית והתודעה הרגשית נפגעת ויחסי הגומלין ביניהן נפגמים.
שיטת אלבאום כוללת מערך אבחוני היוצר פרופיל סנסורי- מוטורי תפעולי, והטיפול בהתאם. האבחון מזהה את גורמי הקושי והמתח בשרירים המהווים אתרי חסימה. התוכנית הנבנית לילד פועלת באמצעות תרגולים גופניים ותנועתיים לשיפור התפקוד, ההגמשה והזרימה של מערכות אלו והשילוב ביניהן. התרגולים מתמקדים בהפעלת מערכות המוטוריקה הגסה ומערכות ההצלבה, מערכות המוטוריקה העדינה כל יד בנפרד והשילוב ביניהן, הפעלת קשר עין יד פעיל, הפעלת קשר עין רגל, הפעלת שליטה רצונית בשרירי גלגל העין, הגמשה והרפיה של מערכות השלד והשרירים, שיפור ראיית העומק בזמן תנועה, שיכלול תפקוד מערכת שיווי המשקל. בהמשך נעשה שילוב ותאום של פעילות המערכות הגופניות עם תהליכי חשיבה, מודעות ותכנון תנועה, ויסות סנסורי-מוטורי ופיתוח הקשב לגוף ולסביבה. בשלב המתקדם יותר נבחן גם תפקוד התאומים המוטוריים והקוגניטיביים עם התהליכים הרגשיים כדי לשפר את יחסי הגומלין בין שלוש המערכות.
M.C.Q. – MULTIPLE COORDINATIVE QUALITY
מושג זה מגדיר ומבטא את דינמיקת התיכלול הבו-זמני בין שלושת מערכות האינטליגנציה שהוגדרו לגבי האדם: אינטליגנציה גופנית, אינטליגנציה חשיבתית ואינטליגנציה רגשית . מצב בו קיימת זרימה וניכרת גמישות בשילוב הבין מערכתי יכונה M.C.Q תקין. תקינות זו נבחנת על ידי תרגול מודע בו-זמני של מספר מערכות גופניות, בשילוב עם דרישה לתהליך קוגניטיבי חשיבתי. לפי שיטת אלבאום מידת ההצלחה בביצוע מטלות משולבות אלה מהווה מדד לתקינות התהליך.
דיון
המחקר בדק שלוש קבוצות של ילדים הסובלים מלקויות למידה. הממצאים מעידים שהילדים שסווגו לקבוצות הטיפול בשיטת אלבאום הציגו הפרעה פסיכו-מוטורית מעט חריפה יותר בהשוואה לילדים שלא קבלו טיפול זה, כשכל ילדי המחקר הציגו קשיים בקריאה ובכתיבה, ברמה זו או אחרת. ילדי קבוצות הניסוי 1 ו- 2, הציגו על פי הערכת הוריהם בעיית התנהגות חריפה מהאחרים, כמו גם קשיי התארגנות. פער זה בהערכת ההורים הסתבר בדיעבד כסובייקטיבי וקשור גם בדינמיקה ובמנטליות המשפחתית. לעומת זאת, בניתוח דירוג של המורים אותרו מאפיינים קשורים בסגנון התמודדות ובדפוסי התנהגות, כשהקבוצה שלא קבלה טיפול פסיכולוגי הציגה נטייה לאימפולסיביות, קשיי התארגנות ובשלות רגשית נמוכה, לצד קשיי כתיבה חריפים יותר בהשוואה לילדי הקבוצות שקבלו טיפול פסיכולוגי. חשוב לציין, שממצאים אלה מתייחסים למדידות שלפני מתן הטיפולים. הילדים שטופלו בשיטת אלבאום הוערכו על ידי המורים באותו שלב כבעלי קושי רב יותר בקריאה ובכתיבה. מבחינות אחרות לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
התפלגות הציונים הכוללים במבחן וכסלר לילדים WISC-R דומה בכל הקבוצות (ציון כולל, ציון מילולי, ציון ביצועי). התפלגות הציונים במסלול מילולי של מבחן זה השונות היחידה הייתה
לגבי ציון במבחן ידיעות כלליות, בו ילדי הקבוצות שטופלו פסיכולוגית הציגו הישג מעט גבוה יותר.
הסבר לכך יכול להיות מצוי במצב הרגשי, כמו גם, בפתיחות גדולה יותר ופניות רבה יותר אצל הילדים החיים במשפחה בה המודעות גבוהה יותר ומאפשרת תמיכה רגשית ולגיטימציה לקושי. ילדים אלה הציגו גם יכולת טובה יותר לשחזור רצף אפיזודי הקשור בחוויות שחוו. התרחיש שהציגו היה מאורגן יותר ועשיר יותר בפרטים תיאוריים. גם ממצא זה יכול להיות מוסבר ברמת הפניות הרגשית , ביכולת לדפרנציאציה שלהם ובלגיטימציה לקשיים בה הם זוכים מסביבתם.
בדיקת נתוני השינוי בציוני המבחנים שהיוו את סוללת המבדקים הנוירופסיכולוגיים ואלה שהיוו מדד לשינוי במיומנויות הפסיכו-מוטוריות במבדק אלבאום, כל אלה כמשתנים בלתי תלויים, בדיקה זו העידה על כך ששיטת אלבאום משפרת באופן משמעותי את התפקוד הפסיכו-מוטורי ומקדמת מיצוי היכולות האינטגרטיביות. השיפור מתבטא בעיקר במבחנים הביצועיים של וכסלר, ומתקבל גם אפקט על תפקודים קוגניטיביים נוספים, כגון: שיפור בהישג בתת מבחן החשבון ובתת מבחן זכירת הספרות. שיפור זה יכול להיות מוסבר בהשלכה שיש לעבודה בשיטת אלבאום על מיומנויות רצף תנועתי, תכנון תנועה, מודעות לגוף ולגבולות הגוף, קשב לגוף ולמרחב, למידת אבחנה והתבוננות, הקניית אסטרטגיות של סלקציה וארגון מידע בתהליך מקביל ובהכללה בין מערכתית. ניתוח דרישות המטלות החשבוניות מחזק הנחה זו.
תאוריות העברה בלמידה מוטורית (פוקס וחבריו 1984), עשויות להסביר את ההשלכה המשמעותית שיש לתרגול בשיטה זו על תהליכי הקריאה והכתיבה ועל למידת החשבון. הגוף מהווה נקודת יחס דרכה ניתן לבצע הערכות יחסיות, תהליכים משווים, למידת רצף, כיוון וסדר. אלה מהווים מושגי יסוד חשבוניים. צמצום פערים בין היכולות המילוליות לאלה הביצועיות משפר את האיזון הפנימי בפרופיל מערך הכוחות של הילד.
במצב של איזון היכולת האינטגרטיבית עולה ההתמודדות עם מטלות הדורשות שילוב ואינטגרציה בין מיומנויות ובין תהליכים טובה יותר. שיפור הקשב והמודעות לגוף, הבנה פונקציונלית טובה יותר שלו, מובילים לויסות סנסורי-מוטורי טוב יותר ומאפשרים התארגנות קוגניטיבית גבוהה יותר. שיפור משמעותי בביצוע מבחן סידור קוביות, לו מיוחס מתאם גבוה עם מבחן החשבון, מחזק את הרציונל המניח קשר בין פיתוח השליטה במערכות מוטוריות וסנסורי-מוטוריות לבין היכולת לבצע מטלות אינטגרטיביות. עבודת הגוף מפתחת קשב ומודעות לסביבה הפנימית והחיצונית ובכך נוצרים דפוסים אסטרטגיים שמוכללים, מועברים ומועתקים למערכות עיבוד מידע אחרות. היכולת לויסות ולתיאום טובים יותר משפרת את האינטגרציה הבין תהליכית, כשחלק מהפעולות עוברות תהליכי אוטומציה ודורשות עקב כך פחות משאבי קשב. שיפור הזרימה ברצף תנועתי, שליטה בשרירי העיניים ושיפור יכולת הסריקה החזותית דרך רכישת מיומנויות בפעולה מורכבת המתכללת פעילות זו עם פעילות נשימתית מבוקרת ועם מערכות מוטוריות נוספות, מועברות ומוכללות גם לתחומים קוגניטיביים ודידקטיים. ביטוי לכך ניתן בשיפור המובהק שהושג אצל הנבדקים שטופלו בשיטת אלבאום במבחן הקידוד.
מבחן זה מצריך יכולת לעבודה רציפה, קצב פסיכו-מוטורי, ניצול יעיל של הזמן, סריקה חזותית וקשב חזותי, פענוח וכדומה. ההשלכה של היכולות לתיכלול על מיומנויות הקריאה והכתיבה, ברורה. ויסות ותיכלול מונעים הטרמה. כך, נוצרת סינכרוניזציה טובה יותר בין הקצב הפסיכו-מוטורי, גרפו-מוטורי לבין תהליך החשיבה. כך גם ניכר שיפור
בכתיבה הן ברמת העיצוב הגרפי וארגון המרחב והן ברמת הניסוח, (ראה נספחים). השיפור ביכולת לסריקה חזותית מתבטא גם בשיפור הביצוע במטלות אבחנה רפטטיביות , הדורשות קשב חזותי, מעקב תנועות עיניים והתארגנות מרחבית.
ממצא מעניין הוא רמת הביצוע במבחן המטריצות של רייבן. במבחן פסיכומטרי זה הבודק כישורים נונורבליים. הציגו המטופלים בשיטת אלבאום שימור הישג, לעומתם הנבדקים שלא טופלו בשיטה ירדו באופן משמעותי באיכות הביצוע.
ניתן להסביר ממצא זה בעליה בדרישה מחד, ובהיבט תרבותי מאידך. התרבות המערבית אינה מעודדת מספיק פיתוח פונקציות מרחביות ופונקציות מוחיות ימניות ככלל, הדגש בה יותר תקשורתי מילולי. כשאין כישורים טבעיים הנובעים מדומיננטיות מוחית ונטייה בסיסית לתחומים אלה, וכשאין עבודת פיתוח, נוצר קיבוע כמעט ברמה פרקטית. היכולת מוגבלת גם אם היא נורמטיבית וברמות פונקציונליות, כשנדרשת הבנה מורכבת יותר של המרחב החזותי, וכשפתרון מצריך שימוש בתהליך קוגניטיבי מורכב כהבנת יחסים לוגיים בין אלמנטים, זיהוי חוקיות מבנה שילוב תהליכים והתייחסות רב ממדית, נוצרים קשיים.
פיתוח יכולות גופניות ותנועתיות כגון: מודעות לגוף, לגבולותיו ולפונקציות האינטראקציה שלו עם הסביבה החיצונית, פיתוח סכימת גבול כבסיס להבנת מושגי גבולות (כולל גם התנהגותיים ופסיכו-סוציאליים), יכולת לאינטגרציה סנסורי-מוטורית טובה המאפשרת תפיסה רב ממדית של הגירוי, מפנה משאבי קשב ויוצר שיפור ביכולת ההתבוננות, הסלקציה והבקרה. ביטוי לכך ניתן בהכללה שבצעו הנבדקים שטופלו בשיטת אלבאום לגבי תפקודי זכירה חזותית.
הפנמה של שיטות מובנות, תהליכים סדרתיים ורצפים, העוברת ברמות התחושתיות מהווה דפוס בסיסי, ומוכללת לסביבות פעולה ותהליכי עיבוד נתונים אחרים. החוויה הסנסורי-מוטורית מהווה תיקון והשלמה גם על פי דלקטו (1966) והנפורד (2000 ). תהליכי טרנספורמציה והעתקה בין מערכות מוכרים גם בתחומים אחרים. כך, ניתן להבין את השיפור בהישגיהם של הנבדקים שטופלו בשיטת אלבאום, גם במטלות שאינן פסיכו-מוטוריות, אך קשורות לשיפור תפקודי הקשב והבקרה. דוגמת מטלת הרקוגניציה המילולית, בה שיפרו מטופלי שיטת אלבאום את התמודדותם באופן משמעותי. דיון מקיף בנושא התהליך המקביל בין מערכות וסביבות שונות ניתן למצוא במאמר שפורסם על ידי המחברת (פלד , 1997).
כאמור, עקב הערכות המורים וההורים המעידות על שיפור משמעותי באיכויות הקריאה והכתיבה, שהיוו משתנים תלויים עיקריים, לאחר מתן הטיפול בשיטת אלבאום, ומאחר והממצאים מצביעים על השלכות רחבות יותר בתחומים קוגניטיביים שונים, כולל הקניית אסטרטגיות לעיבוד נתונים דרך החוויה הגופנית. נערכו עיבודים נוספים. כשהנבדקים סווגו לקבוצות על פי ציוניהם במבחן וכסלר. נמצא שנבדקים שציוני מבחן וכסלר שלהם היו נמוכים (בתחום הנורמה הנמוכה), השתפרו יותר באמצעות טיפול זה, בהשוואה לנבדקים שציוני מבחן וכסלר שלהם היו גבוהים. במקרים אלה לשיפור יש משמעות שיקומית תפקודית שעשויה להביא לשינוי משמעותי באיכות חייו של הילד.
ניתן להסביר ממצא זה גם על רקע רגשי. אצל הנבדקים בעלי הכישורים האינטלקטואלים הגבוהים יותר, לעיתים קיימת רמת מודעות גבוהה יותר לקשיים, דרישתם העצמית גבוהה יותר, כמו גם, הציפיות מהסביבה. החשש מכישלון , הפגיעה בדימוי העצמי, ההשלכות על דימוי הגוף והביטחון ביכולתם, יכולים להוות גורמים מעכבים, לגרום לחרדה הישגית ולביקורת עצמית חוסמת. הילד ימנע מעצמו לגיטימציה לקושי.
ולעיתים הוא גם יונק תחושות אלה ממשוב סביבתי. כשהעומס הרגשי גדל מתפתחות הגנות של ויתור והימנעות. על כן, בסיטואציה אבחונית לא תמיד יהיה מיצוי של היכולת וביטוי מלא להתקדמות. הסבר נוסף נעוץ בפוטנציאל ההתקדמות היחסי. כשנקודת המוצא של החלש יותר, משאירה טווח גדול יותר להתקדמות. מושג מושאל מעולם הפסיכו-פיזיקה JND (just noticed difference), מסביר את התופעה. כשהמשתנה הבלתי תלוי הוגדר כרמת הקושי בקריאה, לא נמצאו הבדלים בהישגיהן של הקבוצות השונות. אולם, ניתן להסיק שהנבדקים שנקודת המוצא שלהם הייתה קושי משמעותי ודורגו על ידי המורים באופן דומה לחבריהם שהציגו לפני הטיפול קושי קל, השתפרו במידה רבה יותר בקריאה, לאחר הטיפול.
כשהמשתנה התלוי היה רמת קושי בכתיבה, אחוז המשתפרים בקריאה היה גבוה יותר אצל בעלי קושי משמעותי בכתיבה לפני התחלת הטיפול, בהשוואה לאלה שסבלו מקושי קל בכתיבה. גם כאן, ההסבר דומה. כשהקבוצות מויינו על פי הפרעות בהתפתחות המוטורית בילדות, (מהלך נורמטיבי, הפרעות קואורדינציה, היפוטוניה ובעיות יציבה), נמצא שהקבוצה שמהלך התפתחותה היה נורמטיבי, והקבוצה של הילדים שסבלו מהיפוטוניה ומבעיות יציבה הציגו שיפור משמעותי יותר מקבוצת הקשיים בקואורדינציה. השיפור בקבוצת ההיפוטוניה יכול להיות מוסבר ברמת קושי משמעותית, מאחר והילד ההיפוטוני סובל מבעיות קואורדינציה משניות, סרבול, רפיון, גמישות מרפקים והעדר כוח. העבודה האינטגרטיבית מהווה חיזוק במישורים רבים, השינוי מורגש כמעט מיידית ומשמש להגברת מוטיבציה. גם כאן, הפוטנציאל השיקומי רחב. הילדים שלא סבלו מבעיה מוטורית בילדות משתמשים בשיטה לפיתוח מיומנויות עזר שהובילו לקידום הקריאה. הקבוצה הסובלת מבעיית קואורדינציה מציגה בעיה ספציפית יותר ויתכן שהקומפנסציות הספונטניות הובילו לפונקציונליות שמספקת אותם.
כך, ילדי ההיפוטוניה הציגו שיפור רב יותר במיומנויות המאפיינות את הגורם השני בשיטת אלבאום, לפני טיפול, כשהוא מהווה משתנה בלתי תלוי. ואילו לגבי הגורם השלישי, הציגו הילדים שסבלו מבעיות קואורדינציה, שיפור רב יותר. כשמתייחסים לתכולת הגורמים נראה שכל קבוצה משקיעה בתחומי הקושי שלה ומתפתחת בם, כשתרגילים אחרים קשים מדי, או שהיכולת בם סבירה.
הממצאים לגבי סיווג הקבוצות על פי קשיי שפה ודיבור, הצביעו על השפעה טובה ביותר של טיפול בשיטת אלבאום במקרים בהם קיימת בעיית דיבור, היגוי וארטיקולציה. המשתנים האחרונים קשורים למערכות סנסורי-מוטוריות ולאינטגרציה בין תהליכי החשיבה לבין יכולת הדיבור. טיפולים מוטוריים אכן, ישפרו גם את המיומנויות הספציפיות וגם את היכולת להשתמש בשפות כתובות ויעזרו בהתארגנות מנטלית.
ההשפעה והפיתוח של תפקודי המוח הימני, מובילים לאיזון טוב יותר במערך הכוחות של הילד ובטווח הארוך משכללים את היכולות האינטגרטיביות ואת אסטרטגיות הלמידה. ממצאי המחקר העידו על העדר הבדלים ברמת השיפור בכתיבה בין הקבוצות השפתיות שתוארו. לעומת זאת, ביכולת הכתיבה חל שיפור רב יותר אצל הילדים הסובלים מקשיי שפה ותקשורת על רקע של הפרעות סנסורי-מוטוריות. ההסבר לכך מצוי במהות ההפרעה ובהקשרה הברור לעבודה מוטורית, ובאפשרות הסבירה שבעיית השפה והתקשורת הן פועל יוצא של הקושי הורבלי ומישניות לו.
הסבר אחר יכול להיות הנטייה הידועה אצל ילדים רבים בעלי הפרעות שפה ותקשורת להיפרלקסיה. היינו, קריאה טכנית מצוינת עם הבנת נקרא מוגבלת. כך, כשהדרישות בכתיבה ספונטנית מייצגות תהליכים אינטגרטיביים של תיאום בין תהליכי החשיבה לקצבים מוטוריים, ומבוססים על יצירת חומרים תמטיים, על יכולת תחבירית ועל הפנמת החוקים הדקדוקיים, הרי שהשפה המכנית הפסיבית הנדרשת בקריאה טכנית, אינה מספיקה. אצל ילדים רבים הסובלים מבעיית ארטיקולציה ובעיית היגוי, נוצרת בעיה משנית של הטרמה הפוגמת בארגון השפתי, גורמת להשמטה, דילוג, שבירת רצף פונמי ולטראלי ושבירת רצף לוגי, בעבורם השפה הכתובה מהווה קומפנסציה, ודרך המערך החזותי והיכולת לקשר גרפומה לפונומה, הם מתקנים את השפה המדוברת. שיפור המוטוריקה של הדיבור עשוי למנוע הטרמות ופיתוח קומפנסציות בלתי יעילות.
הטיפול המשולב : שיטת אלבאום וטיפול פסיכולוגי, לעומת הטיפול הבלעדי: הממצאים הראו שלגבי הקריאה והכתיבה האפקט של שיטת אלבאום הנו בלתי תלוי בטיפולים האחרים ועומד בפני עצמו. אם כי , קיימת תמיכה והרחבת האפקט כשלצידו טיפול הפסיכולוגי. אולם, לגבי תפקודים קוגניטיביים רבים, כפי שניתן ללמוד מהנתונים המוצגים בטבלאות השונות. האפקט של הטיפול בשיטת אלבאום מתחזק בנוכחות התמיכה הפסיכולוגית.
חשיבות רבה יש לייחס לעיתוי הנבחר לטיפול בשיטה זו, אולי כמו בכל שיטה אחרת. בחינת כוחותיו של הילד, הכרות עם הזמינות והפניות הרגשית, המוטיבציה והיכולות, עשויה לייצר עיתוי אפקטיבי יותר. מעבר לכך, העבודה דרך הגוף יכולה להיות מסעירה, החוויה לעיתים בעלת עוצמה רבה עד מאד, לצורך כך, ליווי פסיכולוגי עשוי להבטיח ויסות נכון יותר של הדרישה והכוחות. הילד מגיע למציאות הטיפולית מתוך עולמו הדינמי האישי, המשפחתי, החברתי והתרבותי, נתונים עליהם יש לתת את הדעת בכל טיפול והתערבות. לכן, מומלץ הטיפול המשולב מעבר לאפקט הישיר של שיטת אלבאום.
מדידות הביניים: כפי שניתן לראות בטבלאות הנתונים השונות, מדידות הביניים הדגימו שתי מגמות. א. נסיגה בהשוואה למדידה המוקדמת, תופעה הקיימת אך במעט מהמדידות ומייצגת כנראה את הצורך בהפנמה לאחר הגברת מודעות לקושי. ב. עלייה הדרגתית בין השלב המקדים לשלב הביניים ועד לעלייה משמעותית בהישג בשלב של מספר חודשים לאחר תום הטיפול. מצב זה מעיד על תהליכי האינקובציה, הגיבוש, ההתנסות וההפנמה, הנדרשים לשם הכללה ויישום בסביבות החיים הטבעיות. השינוי התפקודי דורש עיבוד רגשי ומשליך גם על התפיסה העצמית, הערכה העצמית, הדימוי העצמי, הביטחון והאמון של הילד בכוחותיו. החוויה המתקנת היא רק תחילתו של תהליך. כאן, מצוי צידוק נוסף לטיפול המשולב.
סיכום
1.
תוצאות המחקר מצביעות על אפקט משמעותי שיש לשיטת אלבאום על איכויות הקריאה והכתיבה, אך לא רק עליהן. נמצא שמרחב משמעותי של תפקודים קוגניטיביים משתפר לאחר טיפול בשיטה זו, יתר על כן, קיים אפקט מצטבר כשעקב השיפור במיומנויות פסיכו-מוטוריות ובתפקודי הקשב, הבקרה, הסלקציה וההתארגנות, משתפרת גם היכולת האינטגרטיבית בכללה.
זאת כתוצאה של איזון טוב יותר של מערך הכוחות של היחיד, המאפשר ויסות נכון יותר של המשאבים. מעבר לכך, למרות שבמחקר זה לא נערכו מדידות אובייקטיביות ולא ניתוח איכותני, לא ניתן להתעלם מההשלכות של תיקון ושיקום כאלה על הדימוי העצמי, הבטחון האישי והמערך הרגשי בכללו, ואף על האינטראקציות הפסיכו-סוציאליות של הילד. מומלץ לבצע מחקרים נוספים שיבררו נקודות אלה ואחרות. במחקר הנוכחי הערכת השיפור של הקריאה בוצעה דרך קביעה של המורים, והושם דגש על שינויים במערך הנוירופסיכולוגי תפקודי.
המטרה הייתה להעמיק את ההבנה לגבי הקשר בין היכולות הסנסו-מוטוריות לבין יכולות מנטליות גבוהות, תהליכי למידה וקוגניציה. זאת כדי לחזק את הנחת היסוד שטוענת שההתפתחות הסנסורי-מוטורית מהווה תשתית להתפתחות קוגניטיבית תקינה, בכללה למידת הקריאה והכתיבה. חשוב להערכתי לבצע מחקר שיבדוק את השינוי בקריאה גם מההיבט הדידקטי. יתרון נוסף שיש להזכיר ולציין הנו שהטיפול בשיטת אלבאום, בילדים הסובלים מלקויות למידה, הנו טיפול קצר מועד יחסית, ויש בו שינוי מהיר. אין בשיטה זו דרישה לעבודה מסיבית, האימון היומי קצר, ואין עבודה ישירה על הקריאה.
בדרך זו, ניתן לזכות בשיתוף פעולה עד שלב החוויה המתקנת וניתן לגייס את המוטיבציה של הילד ביתר קלות. תוצאות המחקר אכן מאוששות את הטענה לקשר משמעותי בין למידה לבין התפקוד הגופני גם ברמה הספציפית וגם ברמות כוללניות יותר של אסטרטגיות לעיבוד נתונים, עם השלכות חיוביות על איכות החיים והתפקוד.
הקטעים נלקחו ממחקר מקיף שבוצע על שיטת אלבאום על ידי:
ד"ר עודדה פלד, מומחית לפסיכולוגיה שיקומית, נוירופסיכולוגיה של הילד המתבגר.